טרטינואין ומינוקסידיל לנשירת שיער: מה מצא המחקר?

מינוקסידיל הוא טיפול למריחה המאושר על ידי ה FDA להתקרחות אנדרוגנטית (נשירת שיער גנטית). הוא עוזר לחלק מהאנשים, אבל לא לכולם. המחברים מציינים שמחקרים קודמים מצאו שפחות מ 40% מהמטופלים מראים תגובה קלינית משמעותית למינוקסידיל למריחה.

השאלה למה חלק מהאנשים מגיבים וחלק לא, והאם אפשר לשנות את זה, מעסיקה חוקרים כבר שנים. מחקר קצר שפורסם ב 2019 ניסה לבדוק זווית אחת שלה. הוא התפרסם בכתב העת:

Dermatologic Therapy *

המחקר המקורי: Sharma A, Goren A, Dhurat R, et al. (2019). Dermatologic Therapy. צפייה במחקר המקורי

המחקר בדק שאלה אחת ומוגדרת: האם מריחת טרטינואין על הקרקפת משנה את פעילות האנזים שעוזר להפוך את המינוקסידיל לצורה הפעילה שלו בתוך זקיק השיער (המבנה בעור שממנו צומחת השערה).

מה הקשר בין טרטינואין למינוקסידיל?

הקשר הוא השערה מדעית, לא הוכחה. הרעיון הוא שטרטינואין עשוי להשפיע על האנזים שמפעיל את המינוקסידיל בתוך הזקיק, ובכך לשפר את התגובה לטיפול. ההשערה הזו היא שהובילה למחקר.

מחקרים קודמים העלו אפשרות שחומצה רטינואית (החומר הפעיל בטרטינואין) יכולה להשפיע על פעילות אנזימים שמעורבים בהפעלת מינוקסידיל, וזו הסיבה שהחוקרים רצו לבדוק את השילוב.

למה מינוקסידיל לא עובד אצל כולם?

אחת הסיבות היא שמינוקסידיל צריך לעבור הפעלה בתוך זקיק השיער לפני שהוא יכול לפעול, ולא אצל כל אדם ההפעלה הזו מתרחשת באותה עוצמה.

מינוקסידיל כשלעצמו אינו החומר שמשפיע על הזקיק. כדי לפעול הוא צריך להפוך לחומר אחר, מינוקסידיל סולפט (הצורה הפעילה של מינוקסידיל). את ההפיכה הזו מבצע אנזים ממשפחת הסולפוטרנספראז (אנזים שעוזר להפעיל מינוקסידיל בתוך זקיק השיער), שנמצא בזקיק עצמו.

מכאן ההשערה של החוקרים: אצל חלק מהאנשים פעילות האנזים נמוכה יותר, וזה עשוי להיות אחד ההסברים לתגובה חלשה למינוקסידיל. אם אפשר להעלות את פעילות האנזים, אולי אפשר לשפר את התגובה.

כדי למדוד את פעילות האנזים השתמשו החוקרים בבדיקת מעבדה בשם MRT, ראשי תיבות של Minoxidil Response Test (בדיקה שמעריכה את פעילות האנזים שמעורב בהפעלת מינוקסידיל). הבדיקה נעשית על שערות שנתלשות מהקרקפת. לפי מי שפיתח אותה, ערך נמוך מ 0.4 מעיד על פעילות אנזים נמוכה. חשוב לדעת שקבוצת החוקרים של המחקר הזה עסקה בעצמה בפיתוח ובתיקוף של הבדיקה.

מי השתתפו במחקר?

20 אנשים בלבד, בבית חולים אחד בהודו.

עשרה גברים ועשר נשים, כולם בני 18 ומעלה, עם גיל ממוצע של 32. לכולם אובחנה נשירת שיער גנטית. אצל הגברים דרגת הנשירה הממוצעת היתה נורווד III ואצל הנשים לודוויג II (סולמות מקובלים לדירוג חומרת הנשירה).

אנשים עם בעיות קרקפת כמו דלקת סבוריאה או פסוריאזיס לא נכללו במחקר. אף משתתף לא השתמש במינוקסידיל, בפינסטריד או בתכשיר רטינואיד כלשהו, למריחה או בבליעה, בששת החודשים שקדמו למחקר.

איך המחקר נערך?

חמישה ימים של מריחת טרטינואין, עם בדיקת מעבדה אחת לפני ואחת אחרי.

בכל משתתף סומן אזור בקרקפת בגודל 10×10 סנטימטר. בתחילת המחקר נתלשו מהאזור הזה 10 שערות ונבדקו בבדיקת ה MRT. מיד אחר כך מרח החוקר הראשי על האזור קרם עם טרטינואין 0.1%.

כל משתתף קיבל שפופרת של 20 גרם קרם טרטינואין 0.1%, והונחה למרוח אותו על אותו אזור פעם ביום במשך ארבעה ימים רצופים, על קרקפת יבשה. בסך הכל חמש מריחות, כולל זו שנעשתה במרפאה. ביום השישי חזרו המשתתפים למרפאה, נתלשו 10 שערות נוספות מאותו אזור ונבדקו באותה בדיקה, והחוקר בדק אם יש תגובה בעור.

מה מצא המחקר מ 2019?

בקבוצה כולה כמעט לא היה שינוי. שינוי נמצא רק בתת קבוצה קטנה של שבעה אנשים שהתחילו עם פעילות אנזים נמוכה.

כל 20 המשתתפים סיימו את המחקר, ואיש מהם לא פרש.

לפני שמסתכלים על התרשים, זה כל מה שצריך לדעת: בבדיקת המעבדה כל משתתף מקבל מספר שמייצג את פעילות האנזים בזקיקים שלו. ככל שהמספר גבוה יותר, פעילות האנזים גבוהה יותר. מספר נמוך מ 0.4 נחשב פעילות נמוכה, כלומר סיווג של "לא מגיב".

מה רואים בתרשים: אצל כל 20 המשתתפים יחד המספר כמעט לא זז, מ 0.57 ל 0.58. אצל שבעת האנשים שהתחילו עם פעילות נמוכה הוא עלה יותר, מ 0.26 ל 0.35. גם אחרי העלייה הזו הם עדיין לא הגיעו לממוצע של הקבוצה כולה.

העלייה בקבוצה כולה היתה קטנה מכדי להיחשב מובהקת סטטיסטית (תוצאה שפחות סביר שנוצרה במקרה בלבד), והמספר שמבטא את זה הוא p=0.187. בקבוצה הקטנה של שבעת האנשים העלייה הממוצעת בפעילות האנזים כן נחשבה מובהקת בבדיקה שבה השתמשו החוקרים, עם p=0.0397.

חשוב להחזיק את שני הצדדים יחד: אצל שלושה אנשים נרשם שינוי בכיוון הצפוי, אבל מה שהשתנה הוא מספר בבדיקת מעבדה. אף שערה לא נספרה, לא נמדדה ולא צולמה, והמחקר גם לא בדק אם מי שעבר את הסף בבדיקה אכן מגיב טוב יותר למינוקסידיל בפועל.

מגבלות חשובות של המחקר

נקודה נוספת שראוי לדעת: חלק מהמחברים היו משויכים למחלקת המחקר והפיתוח של Applied Biology, ובמחקר נעשה שימוש ב Minoxidil Response Test של Follea Ltd. המאמר עצמו אינו כולל הצהרת ניגוד עניינים מפורשת.

מה אפשר להסיק מהמחקר?

גם החוקרים עצמם מציגים את העבודה כפתיחת כיוון מחקר ולא כמסקנה, ומציינים שהם בוחנים חומרים נוספים באותו כיוון.

שאלות נפוצות

המידע במאמר זה הוא סיכום מונגש של מחקרים מדעיים ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה, המלצה לטיפול או תחליף להתייעצות עם רופא.

Se Ar אינה מוכרת תרופות ואינה מקבלת החלטות רפואיות. הפלטפורמה מאפשרת חיבור בין משתמשים לרופאים מוסמכים ובתי מרקחת מורשים. כל החלטה בנוגע להתאמת טיפול, סוג הטיפול, המינון ואופן השימוש מתקבלת על ידי רופא בלבד.

מקורות מדעיים (ביבליוגרפיה)

המקור שלהלן מובא לצורך העמקה מדעית בלבד ואינו מהווה המלצה לשימוש בתכשיר מסוים.

*Sharma, A., Goren, A., Dhurat, R., Agrawal, S., Sinclair, R., Trüeb, R. M., Vañó-Galván, S., Chen, G., Tan, Y., Kovacevic, M., Situm, M., & McCoy, J. (2019). Tretinoin enhances minoxidil response in androgenetic alopecia patients by upregulating follicular sulfotransferase enzymes. Dermatologic Therapy, 32(3), e12915.