תקציר המחקר

מחקר רחב משנת 1998 שכלל 1,553 גברים בחן פינסטריד 1 מ"ג בכדור מול פלצבו (טיפול דמה: תכשיר ללא חומר פעיל שמשמש להשוואה) במשך שנתיים. נצפה שיפור מובהק בצפיפות השיער ובהערכת המטופלים. תופעות לוואי מיניות דווחו בשיעור כמעט כפול מפלצבו.

פינסטריד הוא תרופה מוכרת לטיפול בנשירת שיער גברית תורשתית. הוא פועל על ידי הפחתת רמות ה DHT (הורמון אנדרוגן הקשור בהיחלשות זקיקי השיער), הורמון שקשור להידלדלות זקיקי השיער ולהתקרחות.

בשנת 1998 פורסם מחקר רחב היקף בכתב העת:

Journal of the American Academy of Dermatology *

המחקר המקורי: Kaufman KD, Olsen EA, Whiting D, et al. (1998). Journal of the American Academy of Dermatology. צפייה במחקר המקורי

המחקר היה חלק מהבסיס המדעי לאישור פינסטריד 1 מ"ג בכדור על ידי ה FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לטיפול בנשירת שיער גברית. בו השתתפו 1553 גברים בגילאי 18–41, ו 1215 מהם המשיכו למחקר המשך לשנה שנייה.

איך המחקר נערך?

המחקר נערך כשני מחקרים מקבילים, אחד בארה"ב ואחד בינלאומי. המשתתפים חולקו אקראית (המשתתפים חולקו לקבוצות באופן מקרי) לקבוצת פינסטריד 1 מ"ג ליום או לקבוצת פלצבו (תכשיר דמה ללא חומר פעיל), במשך שנה.

בתום השנה הראשונה, המשתתפים יכלו להמשיך לשנה שנייה. חלקם החליפו טיפול (מי שקיבל פלצבו בשנה הראשונה עבר לפינסטריד, ולהיפך), כדי לבחון מה קורה כשמתחילים את הטיפול וכשמפסיקים אותו.

החוקרים מדדו ארבעה דברים: ספירת שערות מדויקת מצילומים באזור מסומן בקרקפת, הערכה עצמית של המטופלים על השינוי שהם רואים, הערכת הרופאים המטפלים, וועדה של שלושה רופאי עור מומחים שהשוו צילומים לפני ואחרי הטיפול בלי לדעת מי קיבל איזה טיפול.

מה המחקר מצא לגבי צמיחת שיער?

פינסטריד הראה שיפור מובהק בכל ארבעת המדדים שנבדקו, גם בשנה הראשונה וגם בשנה השנייה.

שינוי במספר השערות באזור המדידה (כ 5.1 ס"מ²)
פינסטריד, שנה 1 +86
פלצבו, שנה 1 −21
פלצבו, שנה 2 −58
פער לטובת פינסטריד, שנה 2 138

הערה לגבי הגרף: ‎+86 הוא תוספת השערות בקבוצת הפינסטריד אחרי שנה אחת. ‎138 הוא ההפרש בין שתי הקבוצות בסוף השנה השנייה. קבוצת הפינסטריד שמרה על השיפור מהשנה הראשונה, בעוד שקבוצת הפלצבו המשיכה לאבד שיער, וכך ההפרש בין הקבוצות גדל.

תוצאה חשובה נוספת: קבוצת הפלצבו איבדה שערות בקצב יציב לאורך השנתיים. בקבוצת הפלצבו, 58% מהמטופלים איבדו שערות בסוף השנה הראשונה, ובסוף השנה השנייה האחוז גדל ל 72%. בקבוצת הפינסטריד, לעומת זאת, רק 14% איבדו שערות בסוף השנה הראשונה ורק 17% בסוף השנה השנייה.

בהערכה הוויזואלית של ועדת רופאי המומחים (השוואת צילומים לפני ואחרי, בלי לדעת מי קיבל פינסטריד ומי קיבל פלצבו), אחוז המטופלים שהראו שיפור עלה עם הזמן:

% מטופלים שהראו שיפור, בהערכת ועדת רופאי מומחים
פינסטריד, שנה 2 66%
פינסטריד, שנה 1 48%
פלצבו, שנה 2 7%

חשוב להדגיש: גם בקבוצת פינסטריד, שליש מהמטופלים לא ראו שיפור ויזואלי בולט גם אחרי שנתיים. זאת אומרת שגם כשהטיפול מראה השפעה מובהקת באוכלוסייה רחבה, הוא לא מבטיח שיפור לכל מטופל באופן אישי.

המחקר בדק גם מה קורה כשמפסיקים את הטיפול. מטופלים שקיבלו פינסטריד בשנה הראשונה ועברו לפלצבו בשנה השנייה, איבדו את השיפור שהם השיגו: ספירת השערות שלהם ירדה ב 117 שערות בממוצע. כלומר, הטיפול עוזר רק כל עוד ממשיכים בו, ואם מפסיקים, השיער חוזר להתדלדל.

מה המחקר מצא לגבי תופעות לוואי?

תופעות הלוואי המרכזיות שדווחו במחקר היו תופעות שקשורות לתפקוד מיני. שיעורן בקבוצת הפינסטריד היה גבוה משמעותית מאשר בקבוצת הפלצבו.

פינסטריד
4.2%
דיווחים על תופעות לוואי מיניות
שיוחסו לטיפול
פלצבו
2.2%
דיווחים על תופעות לוואי מיניות
שיוחסו לטיפול

תופעות הלוואי הספציפיות שדווחו כללו:

החוקרים מציינים שהתופעות חלפו לאחר הפסקת הטיפול, וגם אצל רבים מהמטופלים שהמשיכו בו. 11 מטופלים (1.4%) בקבוצת הפינסטריד הפסיקו את המחקר בעקבות תופעות אלו (לעומת 8 מטופלים בקבוצת הפלצבו).

בנוסף, נמדדה במחקר עלייה בטסטוסטרון בדם (כ 9% עלייה), וירידה ברמות ה DHT בדם (כ 68% ירידה). לא נמצאה השפעה משמעותית על רמות הורמונים נוספים שנבדקו.

מגבלות חשובות של המחקר

חשוב להתייחס למספר נקודות שמשפיעות על הפרשנות של הממצאים:

I.
אוכלוסייה מצומצמת. המחקר כלל רק גברים בגילאי 18–41 עם נשירה בדרגות בינוניות (Norwood-Hamilton II vertex עד V: סקאלה לדירוג חומרת נשירת שיער גברית). לא ניתן להסיק מהמחקר בוודאות לגבי נשים, גברים מעל גיל 41 או דרגות נשירה אחרות.
II.
שיפור לא אצל כולם. גם בקבוצת הטיפול, שליש מהמטופלים לא הראו שיפור ויזואלי בולט בהערכת הוועדה לאחר שנתיים. זאת אומרת שגם כשהטיפול מראה השפעה מובהקת באוכלוסייה רחבה, אין הבטחה לתוצאה אישית.
III.
השפעה הפיכה. כשמטופלים הפסיקו את הטיפול, התוצאות החיוביות נסוגו. נדרשת התמדה רציפה לטווח ארוך כדי לשמור על השיפור.
IV.
ניגוד אינטרסים. המחקר מומן על ידי חברת Merck, יצרנית פינסטריד (תרופת פרופסיה). שלושה מהמחברים (Kaufman, Binkowitz ו Gormley) הם עובדי Merck, מה שמחייב פרשנות זהירה יותר של הממצאים והניסוחים.

מה אפשר להסיק מהמחקר?

המחקר מצביע על שלוש מסקנות מרכזיות:

I.
פינסטריד 1 מ"ג ליום בכדור הראה שיפור ברור ועקבי לעומת פלצבו במדדי השיער, בקבוצה גדולה של גברים, על פני שנתיים.
II.
תופעות לוואי מיניות דווחו אצל 4.2% מהמטופלים בקבוצת הפינסטריד, כמעט פי שניים מהשיעור בקבוצת הפלצבו. התופעות חלפו לאחר הפסקת הטיפול, וגם אצל רבים מהמטופלים שהמשיכו בו.
III.
השפעת הטיפול הפיכה, כלומר כשמפסיקים את הטיפול, התוצאות החיוביות נסוגות עם הזמן.

הממצאים האלו היו חלק מהבסיס המדעי לאישור פינסטריד 1 מ"ג בכדור (פרופסיה) על ידי ה FDA לטיפול בנשירת שיער גברית, וכיום הוא נחשב לאחד מהטיפולים הוותיקים והמוכרים בתחום.

❦ ❦ ❦

שאלות נפוצות

במחקר, הבדלים בין פינסטריד לפלצבו נצפו כבר אחרי 3 חודשים בהערכת המטופלים עצמם. ספירת השערות הראתה שיפור מהביקור הראשון (חודש 6) ומשם המשיכה להשתפר. הפער בין קבוצת הפינסטריד לקבוצת הפלצבו גדל לאורך זמן: ההפרש בין הקבוצות היה גדול יותר בסוף שנה 2 מאשר בסוף שנה 1.

במחקר נצפה ש השפעת הטיפול הפיכה. מטופלים שהיו על פינסטריד שנה ועברו לפלצבו בשנה השנייה איבדו את התוצאה (ירידה של כ 117 שערות לעומת תום שנה 1).

זה מצביע על כך שכדי לשמור על השיפור, נדרשת התמדה רציפה.

במחקר דווחו שלוש תופעות מרכזיות:

  • ירידה בחשק המיני: 1.9% פינסטריד מול 1.3% פלצבו
  • הפרעה בזקפה: 1.4% מול 0.9%
  • ירידה בנפח הזרע: 1.0% מול 0.4%

בסך הכול, 4.2% מקבוצת הפינסטריד דיווחו על תופעה מינית כלשהי, לעומת 2.2% בקבוצת הפלצבו. התופעות חלפו אצל המטופלים שהפסיקו את הטיפול, וגם אצל רבים מהמטופלים שהמשיכו בו.

מימון מסחרי אינו פוסל את המחקר, אך מצדיק פרשנות זהירה של הממצאים.

במקרה הזה, המחקר מומן על ידי Merck, יצרנית הפרופסיה (פינסטריד 1 מ"ג). שלושה מהמחברים (Kaufman, Binkowitz ו Gormley) הם עובדי החברה.

לא. במחקר השתתפו רק גברים. במאמר עצמו צוין שמחקר נפרד שנעשה בנשים אחרי גיל המעבר לא מצא שפינסטריד יעיל אצלן. כמו כן, פינסטריד אסור לחלוטין לשימוש בנשים שיכולות להיכנס להריון, מכיוון שהוא עלול לגרום לפגיעה בעובר זכר.

אין להסיק מהמאמר על התאמת הטיפול אליך אישית. המידע מבוסס על מחקר שתיאר תוצאות ממוצעות בקבוצת משתתפים, ואינו תחליף לייעוץ רפואי.

המידע במאמר זה הוא סיכום מונגש של מחקרים מדעיים ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה, המלצה לטיפול או תחליף להתייעצות עם רופא.

פינסטריד הוא תרופת מרשם בישראל. השימוש בו, בכל צורת מתן, מחייב הערכה רפואית, מרשם והנחיות שימוש אישיות. הוא אסור לחלוטין לשימוש בנשים שיכולות להיכנס להריון.

Se-Ar אינה מוכרת תרופות ואינה מקבלת החלטות רפואיות. הפלטפורמה מאפשרת חיבור בין משתמשים לרופאים מוסמכים ובתי מרקחת מורשים. כל החלטה בנוגע להתאמת טיפול, סוג הטיפול, המינון ואופן השימוש מתקבלת על ידי רופא בלבד.

מקורות מדעיים (ביבליוגרפיה)

המקור שלהלן מובא לצורך העמקה מדעית בלבד ואינו מהווה המלצה לשימוש בתרופה מסוימת.

*Kaufman, K. D., Olsen, E. A., Whiting, D., Savin, R., DeVillez, R., Bergfeld, W., Price, V. H., Van Neste, D., Roberts, J. L., Hordinsky, M., Shapiro, J., Binkowitz, B., Gormley, G. J., & the Finasteride Male Pattern Hair Loss Study Group. (1998). Finasteride in the treatment of men with androgenetic alopecia. Journal of the American Academy of Dermatology, 39(4), 578–589.